דף הבית

הצימרים

היין

קבוצות

חנות

צור קשר

   
     
     
     
 



10 במרץ 2008

לכבוד לכבוד
ראש הממשלה, מר אהוד אולמרט היועץ המשפטי לממשלה, מר מנחם מזוז
רח' קפלן 3 רח' צלאח א-דין 29
ירושלים 91919 ירושלים 91010

לכבוד לכבוד
מנכ"ל משרד ראש הממשלה, מר רענן דינור שר הבינוי השיכון, מר זאב בוים
רח' קפלן 3 רח' קרית הממשלה, ת.ד. 18110
ירושלים 91919 ירושלים 91180

לכבוד לכבוד
שר האוצר, מר רוני בר-און שר המשפטים, מר דניאל פרידמן
רח' קפלן 1, הקריה רח' צלאח א-דין 29,
ירושלים 91950 ירושלים 91490

לכבוד לכבוד
שר החקלאות, מר שלום שמחון השר לפיתוח הנגב והגליל, מר יעקב אדרי
ת.ד 30 רח' שאול המלך 8
בית דגן 50200 תל אביב 64733

לכבוד לכבוד
מנהל מינהל מקרקעי ישראל, מר יעקב אפרתי שר הפנים, מר מאיר שטרית
רח' שמאי 6, ת.ד. 2600 רח' קפלן 2, ת.ד. 6158
ירושלים 94631 ירושלים 91950

לכבוד
פרקליט המדינה, מר משה לדור
רח' צלאח א-דין 29
ירושלים 91010 בפקסימיליה ובדואר רשום

א.נ.,

הנדון: חוות הבודדים ב"דרך היין" שבנגב

בשם מרשתי, עמותת חוות הבודדים בדרך היין שבנגב, הרינו לפנות אליכם בנושא שבנדון כדלקמן:
1. מרשתי הינה עמותה המאגדת 23 חוות בודדים המצויים ב"דרך היין" שבנגב.

2. התיישבות בודדים הנה צורת התיישבות חקלאית, המקובלת עוד מראשית שנותיה של המדינה. התיישבות הבודדים ב"דרך היין" שבנגב באה לחזק ולהוסיף על התיישבות זו. כך כתב מר עוזי קרן, יועץ ראש הממשלה להתיישבות, בנוגע לחוות הבודדים בדרך היין: "התיישבות יחידים- כשמה כן היא. סוג של התיישבות של אנשים מיוחדים, אינדיבידואלים מטבעם. אנשים שיודעים לקחת אחריות ומוכנים לחיות בתנאים קשים. יתרונה הוא בכך שאיננה מחייבת גיבוש גרעינים, אין צורך בגופים מיישבים, היא צנועה בתקציבה ומסתפקת בדרך כלל בתשתיות מצומצמות, היא מתאימה לתנאי שטח ולסוג של קרקעות שיישוב חקלאי מן המניין לא יכול להסתפק בהם." (מתוך הקובץ הראשון של התיישבות יחידים (בודדים) שהנפיקה ועדת שרים נגב- גליל).

3. החוואים הינם אנשים אמיצים וחלוציים באופיים, שזנחו חיי נוחות לטובת אידיאולוגיה וערכים לאחר ש"נקראו לדגל" ע"י ממשלת ישראל לשמור על אדמות המדינה שבנגב מפני פלישות שלא כדין, לשמור על ביטחון המדינה ולשמור על ערכי נוף על ידי הקמת התיישבות בודדים.

4. במשך עשרות שנים ממשלת ישראל ראתה בהתיישבות בנגב מטרה מיוחדת ויוצאת מן הכלל. כך, מאז שנת 1992 ועד היום הוקמו 23 חוות באזורים בלתי מיושבים ברמת נגב, בעידודן ובסיוען הפעיל של רשויות המדינה, לרבות משרד החקלאות, מנהל מקרקעי ישראל (להלן: "ממ"י") והסוכנות היהודית.

5. מתיישבי חוות הבודדים עלו על הקרקע ביוזמת המדינה, כשניתנו בידם חוזי חכירה או חוזים מחייבים אחרים מממ"י, כמו גם אישורים והיתרים מרשויות מדינה אחרות, ובין אלה: משרד החקלאות, משרד הביטחון, רשות הטבע והגנים, רשות העתיקות, המשרד לאיכות הסביבה, משרד התשתיות הלאומיות, המועצה האזורית רמת הנגב, הועדה המקומית לתכנון ובניה רמת נגב, קרן קיימת לישראל.

6. חשוב לציין, כי חלק מהחוות קבלו אישור של הוועדה החקלאית (וועדת פרוגראמות) לעלייתם על הקרקע, הכולל אישור למגורים בתנאי נחלה. וועדת הפרוגראמות קנתה את סמכותה מכוח החלטה מס' 443, שהתקבלה במועצת מינהל מקרקעי ישראל בשנת 1990 (להלן: "החלטה 443"). החלטה זו קובעת תנאים למסירת קרקעות ליחידים למטרות התיישבות ובין היתר היא קובעת, כי אישור הועדה החקלאית יהווה אישור לפטור ממכרז פומבי בשל הקצאת אותה קרקע. כך קובעת החלטה 443 (ההדגשות אינן במקור):
" 2. בקשה להתיישבות יחידים תועבר בידי מנהל המינהל לאישור הועדה החקלאית שליד המועצה, לאחר התייעצותו עם יושב ראש המועצה האזורית שבתחומה נמצאת הקרקע ועם מנהל הרשות לתכנון ופיתוח החקלאות ההתיישבות והכפר של משרד החקלאות והמחלקה להתיישבות של הסוכנות היהודית לארץ ישראל.
אישור הועדה החקלאית יהווה גם אישור לפטור ממכרז פומבי בשל הקצאת אותה קרקע.

3. הקרקע שתוקצה כאמור תשמש למגורים או למגורים ולמבני משק (להלן - שטח המגורים) והכל בהתאם לתכנית שאושרה כדין המתירה את השימושים האמורים. "

7. יצוין, כי בפועל, הגורמים עודדו את המתיישבים להקים את החוות לפני השלמת הליכי האישור כשהסתפקו בהמלצות ממשרד החקלאות, המועצה האזורית וממ"י.

8. בשנת 1999 התקבלה פסיקת בג"ץ בעתירה שהגישו "אדם טבע ודין" ו"החברה להגנת הטבע" (בג"ץ 243/99) כנגד חוות הבודדים בדרישה לפנות את חוות הבודדים ולהפסיק הקמה של התיישבות-בודדים שלא עפ"י תכנית מאושרת כחוק. במסגרת הליך זה נקבע נוהל לאישור התיישבות-בודדים, שנועד להבטיח שהתיישבות כזו לא תוקם אלא בהתאם לדין. בית המשפט מחק את העתירה, כשקבע כי "בעיקרו של דבר, הנוהל אמור להשיג תוצאה זאת."
נציין, בתמצית, כי הנוהל מתווה את העקרונות לאישור התיישבות-בודדים. הוא קובע, בין היתר, כי הרשות לתכנון במשרד החקלאות תאשר בקשות לאישור התיישבות-בודדים מקרים חריגים ובנפת באר שבע. הנוהל מפרט את הדרך להגשת הבקשה, וכן הפרטים והאישורים הנדרשים לצורך דיון בבקשה; את נוהל הדיון בבקשה בוועדת הפרוגראמות ברשות לתכנון ואת ההליכים בפני מוסדות התכנון.

9. בשנת 2003 החברה להגנת הטבע הגישה עתירה נוספת כנגד התיישבות בודדים לבית המשפט לעניינים מנהליים בבאר שבע (עת"מ (ב"ש) 243/03). נציין, בתמצית, כי עתירה זו דרשה את פינוי החוות ו/או הריסת המבנים וכן כי המשיבים באותה עתירה יפסיקו הקמה של התיישבות בודדים שלא לפי תוכנית מאושרת.
גם עתירה זו נדחתה בפסק דין מיום 30.9.03.

10. הנה כי כן, עינינו הרואות, כי בשתי עתירות אלה נדחו עתירות כנגד התיישבות הבודדים שדרשו את פנוי החוות, כאשר אז, זאת נדגיש - עדיין לא אושרה תוכנית 'דרך היין' (אושרה בשנת 2006).

11. ביום 6.11.2002, לפני 5 שנים, התקבלה החלטה בועדת השרים לפיתוח הנגב והגליל, שקבלה תוקף של החלטת ממשלה ביום 8.11.2002 ומספרה הוא 2699 (גנ/34) (להלן: "החלטת ממשלה מס' 2699"), כי "התיישבות יחידים היא אמצעי למימוש מדיניות הממשלה לפיתוח הנגב והגליל ולשמירה על קרקעות המדינה בנגב ובגליל". החלטה זו מטילה על שרי הממשלה לממש מדיניות זו ועל המנהל להכין תוכנית להתיישבות בודדים בנגב ובגליל.

12. כך כתב יועץ ראש הממשלה להתיישבות, מר עוזי קרן, בקובץ הראשון של התיישבות יחידים (בודדים):
"ממשלת ישראל במאמציה לתמוך ולחזק את ההתיישבות בנגב ובגליל החליטה לאחרונה (החלטה גנ34/ מיום 6.11.02) החלטה המקדמת, תומכת ומעודדת סוג כזה של התיישבות בפרט בנגב ובגליל, ורואה בה סוג התיישבות רלוונטי לחלוטין." (ההדגשה במקור)

13. בהתאם להחלטת ממשלה זו, מינהל מקרקעי ישראל (להלן: "ממ"י") יזם את תכנית "דרך היין ברמת נגב" של 25 חוות המשלבות חקלאות ותיירות ברמת נגב (תכנית מתאר מחוזית חלקית מס' 42/4 דרך היין ברמת הנגב), בשיתוף עם המועצה האזורית רמת נגב, הסוכנות היהודית לא"י ורשות הטבע והגנים הלאומיים.

14. ביום 9.5.06 אושרה תוכנית 'דרך היין' במועצה הארצית.
התכנית אושרה לאחר שארבע התנגדויות שהוגשו - המפרטות טיעונים תכנוניים, קנייניים ופוליטיים-חברתיים - נדחו כולן. שתי התנגדויות נוספות, שהוגשו ע"י המועצה האזורית ומועצה מקומית נגב וכן ע"י תנועת האיחוד החקלאי, בנוגע למרחקים בין החוות - התקבלו בחלקן.

15. לא למותר לציין, כי לאורך כל הדרך ועוד טרם אישור התכנית במועצה הארצית, התכנית זכתה לברכתם של רבים וכן לתמיכת ואישור הגורמים המעורבים, כגון: משרד החקלאות, משרד הבריאות, המשרד לאיכות הסביבה, משרד התשתיות הלאומיות, משרד הביטחון וצה"ל, משרד הבינוי והשיכון, רשות העתיקות, רשות שמורות הטבע, רשות הטבע והגנים הלאומיים, הקרן הקיימת לישראל, ההסתדרות הציונית העולמית והסוכנות היהודית ואושרה ברוב גדול במועצה הארצית לתכנון ובניה.

16. תכנית מתאר מקומית לחוות עברה את אישור הוועדה המקומית לתכנון ובניה וכיום התכנית נמצאת בוועדה המחוזית לתכנון ובניה.

17. אמור מעתה: התיישבות הבודדים בנגב היא עפ"י תכנית מיתאר מאושרת כחוק.
בהקשר זה יובהר, כי החוות פעלו ופועלות בהתאם לשימושים החקלאיים והתיירותיים שקובעת התוכנית המחוזית והמקומית - ובכלל זה עיבודים חקלאיים, מבנים חקלאיים ותיירותיים ומבני אירוח (צימרים) ומגורים - וזאת עוד טרם הושלמו ההליכים סטטוטוריים לאישורה הסופי של תכנית 'דרך היין'.

18. ההיבט התכנוני נפתר אם כן, וישיבת החוות היא לפי חוק. דא עקא, הגם שעניין מהותי זה הוסדר - נולד מכשול חדש, המאיים על מחזיקי החוות הקיימים שכיום נמצאים כפסע לפני עקירתם המבישה מהחווה.
נבהיר במה דברים אמורים:

19. במסגרת הדיונים במועצה הארצית לאישור תכנית דרך היין, ממ"י התבקש להבהיר כיצד תוקצינה חוות הבודדים כדי לקדם את תכנית המתאר. אז עלה, לראשונה, הרעיון להקצות את החוות באמצעות מכרז. מנהל ממ"י סבר אז, כי הצעת שיווק החוות במכרז, שבו עלולים המחזיקים הקיימים להתפנות מהקרקע (אם לא יזכו במכרז) היא בעייתית.

20. במסגרת החלטתה המועצה לאשר את תכנית דרך היין, קבעה, כי יש למצוא פתרון לנושא הקנייני ולהסדיר את מעמדן של החוות.

21. עניין זה עורר סדרה של מהלכים ופגישות מצד מרשתי וגורמים מטעמה, עם ממ"י וגורמים רבים אחרים (ממשרד היועץ המשפטי לממשלה, ממשרד החקלאות, מהפרקליטות ועוד רבים אחרים) במאמץ עליון להסדיר את מעמד החוות.

22. בין אלה, משרד הח"מ הגיש חוות דעת משפטית למנהל ממ"י, המפרטת שלל של פתרונות להסדרת מעמד חוות הבודדים, באמצעות מכשירים משפטיים קיימים (כגון שימוש בתקנות פטור קיימות מחובת מכרז). אולם, שלל הפתרונות שהוצעו נדחו, בזה אחר זה, ע"י ממ"י.

23. זאת ועוד, נעשה מאמץ רב ליצור מכשירים משפטיים חדשים להסדרת מעמד החוות: בחודש מאי 2007 ח"כ יצחק זיו הגיש הצעת חוק פרטית שעניינה בתיקון חוק חובת המכרזים. הצעה זו זכתה לתמיכתו הפומבית והגלויה של השר יעקוב אדרי, השר לפיתוח הנגב והגליל וככל הידוע למרשתי הוא שוקל להפוך הצעת חוק זו להצעת חוק ממשלתית. יתרה מכך, ניתן להתקין תקנת פטור חדשה המאפשרת את הסדרת מעמד החוות.
ניסיונות אלה מבטאים את הלך הרוח במסדרונות הממשלה והכנסת להירתם למען בעלי החוות ולמנוע את עקירת החוואים מהמקום שהפך לביתם.

24. אל מול ניסיונות אלה, שמעצם טיבם ומהותם נדרש זמן ומאמצים נוספים עד אשר ישאו פרי, ישנם גורמים המבקשים להזדרז ולבצע פעולות אכיפה כנגד מחזיקי החוות הקיימים, ומבחינתם יפה שעה קודם.

25. למרשתי נודע, כי אתמול, יום 9.3.08, התקיימה ישיבה שבה נכחו נציגים מממ"י, מהפרקליטות, ממשרד המשפטים, ממשרד החקלאות וממשרד הפנים, שבה הוכרע גורלם של חוות הבודדים ב'דרך היין', וזאת מבלי שקולם נשמע. החלטה זו סותרת את מדיניות הממשלה והחלטות שקבלה, לפיהן הממשלה מעודדות את חוות הבודדים ומבקשת להסדיר את מעמדם. ראשון ראשון ואחרון אחרון.

26. לפני חודשים ספורים, ביום 15.7.08, הממשלה קבלה החלטה נוספת (מס' 2000) למנות וועדה בינמשרדית בראשותו של מנכ"ל משרד ראש הממשלה, מר רענן דינור, ובהשתתפות נציגי משרדי ממשלה שונים, כדי שזו תבחן את מעמדן של חוות היחידים הקיימות ואת אפשרות הקמתן של חוות יחידים נוספות בנגב ובגליל. בהחלטת הממשלה נקבע, כי "במסגרת עבודתה תבחן הוועדה את כל ההיבטים הרלוונטיים לנושא, בין היתר, תיקוני חקיקה ככל שיש להם הצדקה." הוועדה הונחתה להגיש המלצותיה לממשלה תוך 60 ימים.

27. ככל הידוע למרשתי, התקיים דיון אחד של הוועדה בסופו הוחלט, כי בתוך חודש ימים כל משתתף יעביר נתונים מטעם משרדו בנוגע לחוות הבודדים, על מנת ליצור בסיס נתונים אחיד שיאפשר לוועדה למלא אחר מטרותיה. דא עקא, חלפו עברו חודשים ארוכים והוועדה, ובסופו של יום הוועדה לא הגישה את המלצותיה תוך 60 ימים (או בכלל) כנדרש בהחלטת הממשלה ולא זו בלבד אף חמור מכך - מנכ"ל משרד ראש הממשלה, על דעת עצמו, החליט על ביטול הוועדה, וזאת מבלי שהממשלה נתנה את אישורה לביטול המינוי עליו החליטה.

28. בעוד הוועדה עמלה על גיבוש המלצותיה לממשלה כפי שנדרשה בהחלטת הממשלה מס' 2000, ביום 27.12.07 הוציא היועץ המשפטי לממשלה, בעקבות דיונים שהתקיימו בפניו, הנחייה על הגשת תביעות אזרחיות כנגד חוות הבודדים ב"דרך היין". הנחייה זו הגיעה לידיה של מרשתי ונכתב בה כך:
"בדיון בנושא, דובר על מתווה פעולה לפיו בשלב ראשון תמוקד פעילות האכיפה באזור המכונה "חבל היין". כן דובר, כי במישור האזרחי, תוגשנה תביעות אזרחיות בהתאם לסדר עדיפות קבוע כדלקמן: תחילה יש לפעול להגשת תביעות לפינוי פולשים אשר פלשו מעבר לשטח שהוקצה להם, ובהמשך לכך תביעות לפינוי פולשים בכלל, תביעות נגד מחזיקים ברשות לשעבר אשר החוזה שברשותם פקע ותביעות לאכיפות ייעודי השימוש לשמם הוקצתה הקרקע ללא מכרז. כל זאת, לצד דרישת דמי שימוש ריאליים על פי השימוש שבוצע בפועל בקרקע.
במישור הפלילי, יש לוודא כי הרשויות המקומיות הרלוונטיות נוקטות הליכים פליליים בגין הפרת דיני התכנון והבנייה. במידת הצורך, יש לפעול בנעלי הוועדה המקומית בהתאם להנחיות היועמ"ש לממשלה. אעיר, כי ההרתעה הנלווית מטבע הדברים להליכים פליליים עשויה כשלעצמה לסייע להשגת שיתוף פעולה, גם במישור האזרחי.
במקביל, יש להבטיח שיווק במכרז של החוות הפנויות ושל החוות שחוזיהן הסתיימו על ידי ממ"י.
אבקש לפעול להגברת פעילות האכיפה בהתאם לאמור לעיל."

29. בעקבות הנחייה זו, אתמול, יום 9.3.08, התקיימה ישיבה שבה נכחו נציגים מממ"י, מהפרקליטות, ממשרד המשפטים, ממשרד החקלאות וממשרד הפנים. ישיבה זו התכנסה בעקבות הנחייה של היועץ המשפטי לממשלה (עליה נפרט להלן) ובמסגרתה הוחלט לפעול מיידית כנגד החוות ב"דרך היין", וכנגדן בלבד (להלן: "החלטה מיום 9.3.08"). ישיבה זו, כאילו התכנסה "באישון של לילה", על מנת להעביר החלטה דרמתית ופוגענית זו מבלי שמרשתי ו/או החוואים ידעו על כך וחמור מכך - מבלי שמרשתי ו/או החוואים זומנו להשמיע את טיעוניהם בטרם יוכרע גורלם בצורה כה אכזרית.

30. החלטה זו, דומה כי מיותר לציין, מתעלמת בצורה בוטה ומופגנת מההיסטוריה של חוות הבודדים, מכך שהתיישבות בודדים היא יוזמה של הממשלה ובין היתר ממ"י; מכך שהחוואים עלו על הקרקע בעידוד ובתמיכה גלויה של הממשלה ומשרדיה השונים, שנתנו בידם אישורים והיתרים לישיבתם; מכך שהחוואים לקחו על עצמם ועל משפחתם סיכונים רבים למען קידוש והשגת מטרות ציבוריות ולאומיות; מכך שישנה תוכנית מתאר ארצית לתוכנית "דרך היין" וחוות הבודדים וישנה תוכנית מתאר מקומית מפורטת שאושרה בוועדה המקומית לתכנון ולבניה ונמצאת בהליכי אישור בוועדה המחוזית; מכך שחוות הבודדים פועלות בהתאם לתוכניות אלה.

31. החלטה זו, דומה כי מיותר לציין, מתעלמת בצורה בוטה ומופגנת מכך שמדיניות הממשלה, משרדיה השונים, ממ"י והסוכנות היהודית היתה לקדם ולחזק את חוות הבודדים בדרך היין; מכך שבתחילת הדרך אף לא אחד מן הגורמים הממשלתיים ו/או הציבוריים אמרו לחוואים, כי יבוא יום שבו יערכו מכרז להפעלת החווה ואחרים ייהנו מפרי עמלם (כי אז ברור שלא היו נענים לאתגר); מהחלטת ממשלה 2699 מיום 8.11.02, שקבעה כי התיישבות יחידים היא אמצעי למימוש מדיניות הממשלה לפיתוח הנגב והגליל ולשמירה על אדמות המדינה שם; מהחלטת ממשלה מס' 2000, שמינתה וועדה בינמשרדית שתפקידה לבחון את הסדרה משפטית של מעמדן של חוות היחידים (לרבות תיקוני חקיקה ככל שנדרשים); מכך שמתקיים מהלך להסדיר את מעמד החוות בהוראת הממשלה והוועדה הבנימשרדית עדיין לא הגישה לממשלה את המלצותיה כפי שנדרשה בהחלטת ממשלה מס' 2000.

32. החלטה זו גם מתעלמת בצורה בוטה ומופגנת מהחלטות ממשלה הנוגעות להתיישבות הבדואית בנגב ומשליכות על התיישבות הבודדים בנגב:
החלטת ממשלה מס' 1999 מיום 15.7.07, קובעת כי תקום רשות להסדרת ההתיישבות הבדואית בנגב שבין תפקידיה השונים "ייזום ותכנון סטטוטורי, בתיאום עם מנהל התכנון במשרד הפנים, של פתרונות התיישבותיים מתאימים, לרבות פתרונות המתייחסים לאפיוני הקבוצה, יחסי גומלין חברתיים, מיקומים אפשריים וכו'."; כמו כן "מתן המלצות בעניין סדר עדיפויות לאכיפה."
החלטת ממשלה מס' 2491 מיום 28.10.07, אשר ממנה וועדה בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג, לשם גיבוש הצעת מדיניות להסדרת ההתיישבות הבדואית בנגב ובכלל זה גיבוש הצעות לתיקוני חקיקה, ככל שהדבר נדרש. לפי החלטת ממשלה זו הוועדה החלה עבודתה בחודש ינואר 2008 והמלצותיה אמורות להיות מוגשות לשר הבינוי והשיכון תוך שישה חודשים מתחילת עבודתה. ככל הידוע למשרתי, ישנה הוראה ברורה של ראש הממשלה ושל שר הבינוי והשיכון שלא לפעול במישור האזרחי והפלילי לשם אכיפת החוק עד שוועדת גולדברג תסיים עבודתה.

33. יש 'לקרוא לילד בשמו': זו הפליה (מתקנת) גלויה של ההתיישבות הבודדים בנגב - שלהזכיר, עלו ברשות ובהיתר על אדמות הנגב ביוזמה ובעידוד הממשלה והגורמים השונים (לרבות ממ"י) - אל מול ההתיישבות הבדואית בנגב שתפסו אדמות ללא היתרים, ללא אישורים, כאילו "אין דין ואין דיין" ואדמות המדינה הפקר.
34. להבדיל מהבדואים, אשר חרף התנהלותם, הידועה לכל, בניגוד לכל דין, ממ"י ורשויות המדינה נוהגים בהם 'בכפפות של משי'; כנגד חוות הבודדים ב'דרך היין' ממ"י, הפרקליטות, היועץ המשפטי לממשלה ורשויות נוספות להוטים לפעול כנגדם בכל כוחם.

35. אל מול התנהלות בלתי הוגנת זו (בלשון עדינה) עומדים החוואים בעיניים משתאות, שהרי הם הם החלוצים, שהרימו את המפעל הציוני בנגב והפריחו את השממה, בלעדיהם לא היו היום חוות להוציא למכרז וללא עמלם לא היה כל טעם במכרז. למרבה הדאבה, מחזיקי חוות הבודדים הקיימים הם בבחינת 'הכושי שעשה את שלו' והכושי, יכול ללכת הביתה.

36. כל אלה הופכים הן את הנחיית היועץ המשפטי לממשלה והן את ההחלטה מיום 9.3.08 שבאה בעקבותיה - לבלתי סבירות בצורה קיצונית, לבלתי מידתיות, לשרירותיות ובלתי הוגנות, לנגועות בחוסר תום לב והכל באופן שפוגע במידה רבה ביותר באמון הציבור ברשויות המדינה ובממשלה.

37. יתרה מכך, החלטות אלה התקבלו תוך שלילת זכות הטיעון של נציגיה של מרשתי, זכות שמקורה בכללי הצדק הטבעי ולפיה יש להעניק לאזרח זכות טיעון בטרם קבלת החלטה בעניינו. מחזיק החוות הם נפגעים ישירים מהחלטות אלה ושלילת זכות הטיעון מהם הנה מנוגדת לדין ולכללי מנהל ציבורי תקין.

38. אשר על כן, הננו לבקשכם לפעול באופן מיידי כדלקמן:
38.1 לעצור לאלתר את כל הפעולות, מכל סוג שהוא, כנגד מחזיקי החוות הקיימים (בהתאם להחלטה מיום 9.3.08), וזאת - עד אשר ימצא פתרון הולם להתיישבות הבודדים ב'דרך היין', וכאלה יש בנמצא בשפע, ויוסדר מעמדן של חוות הבודדים ב'דרך היין' שבנגב; לחילופין ולכל הפחות - עד אשר תינתן למרשתי זכות הטיעון שנשללה ממנה בטרם החליט היועץ המשפטי לממשלה, כאמור בהנחיה שהוציא, וכן בטרם התקבלה ההחלטה בישיבה מיום 9.3.08, כאמור לעיל.

38.2 בהקשר זה יצוין, כי מרשתי עומדת על זכות הטיעון שמעניק לה הדין וככל שלא תבוטל ההחלטה לנקוט בפעולות אכיפה כנגד בעלי חוות הבודדים - הננו לבקשכם לכנס מחדש את הגורמים הרלוונטיים על מנת שנציגי מרשתי ובאי כוחם ישמעו בטרם קבלת החלטה כה קשה וגורלית בעניינם.

38.3 כמו כן, הועדה הבנימשרדית נדרשת לשוב אל המדוכה ולהגיש את המלצותיה לממשלה, ללא דיחוי נוסף, בהתאם להחלטת ממשלה מס' 2000.

39. נא הודיעונו בתוך שבוע ימים האם בכוונתכם לפעול כמבוקש במכתבנו זה, שאם לא כן תעתור מרשתי לבית המשפט הגבוה לצדק לקבלת הסעד הראוי והנכון בנסיבות דנן.

40. בהקשר זה נשוב ונציין, כי בית המשפט העליון (בג"ץ 243/99) ובית המשפט המחוזי בבאר שבע (עת"מ ב"ש 243/03) דחו שתי עתירות שהוגשו כנגד חוקיות חוות הבודדים וזאת, נדגיש, בעת שתכנית דרך היין עדיין לא אושרה, לא כל שכן התוכנית המקומית המפורטת.
והנה היום, רגע לפני שההסדרה התכנונית מסתיימת - לאחר שתכנית 'דרך היין' אושרה וכאשר התכנית המקומית נמצאת בהליכי אישור על שולחן הוועדה המחוזית - בג"ץ עלול להידרש לשוב ולדון בסוגיה נוכח הנסיבות דנן. אנו תקווה, כי האבסורד שבמצב זה יניע את הגורמים הרלוונטיים כולם לפעול למען חוות הבודדים וכמבוקש במכתבו זה.

41. אין במכתבי זה בכדי לפגוע בכל טענה ו/או זכות של מרשתי, כפי שאין בו כדי למצות את טענותיה.




בכבוד רב,

אליעד שרגא, עו"ד הילה ויצמן, עו"ד אליעד שרגא ושות' - עורכי דין


העתקים:
יועץ ראש הממשלה לענייני התיישבות, מר עוזי קרן


 
 

  
נשמח לעמוד לשירותכם בכל שאלה
צרו קשר ונשוב אליכם
 


חזרה לארכיון

 
 

הסטוריה

 

אקולוגיה

 

דרך היין

 

עונות השנה

 

ארכיון

 

סרטים

 

 


Go Back  Print  Send Page
לייבסיטי - בניית אתרים